פסולת בניין וגושית מהווה פלח משמעותי ממערך הפסולת העירוני בישראל, וחלק ניכר ממנה מושלך בשטחים פתוחים ומייצר מפגעים סביבתיים ובריאותיים חמורים. תשתיות המיון והטיפול בזרם, כמו גם הרגולציה והאכיפה בתחום זה בישראל, אינן מותאמות להיקפי הפסולת וליעדי המדיניות.
לצד תקנות מחמירות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים, ערים רבות נדרשות לשדרג את תחנות המעבר ולהקים מתקנים ייעודיים לטיפול בפסולת בניין, כבסיס לשיפור ביצועים סביבתיים, חסכון תקציבי, וצמצום השלכות לא חוקיות. תכנית עסקית מקצועית מאפשרת לרשות המקומית או היזמים הפועלים בשמה להעריך את ההיתכנות הכלכלית של המהלך – כתנאי ליציאה למכרז, גיוס מימון ו/או בקשה לתמיכה ממשלתית.
DG מגבשת, יחד עם מהנדסים מקצועיים, מודלים טכנו-כלכליים מורכבים ותכניות עסקיות מפורטות להקמת מתקני טיפול ומיחזור פסולת בניין
